Quire

יועז הנדל

From Quire, the open reference··9 min read
יועז הנדל
יועז הנדל
לידה22 במאי 1975 (בן 51)
י"ב בסיוון ה'תשל"ה
פתח תקווה, ישראל
מדינה ישראל
מקום מגוריםנס הרים
השכלהדוקטור (אוניברסיטת תל אביב)
עיסוקבעל טור ופובליציסט, מגיש רדיו וטלוויזיה, מרצה ודוקטור להיסטוריה, פוליטיקאי
תאריםדוקטור לפילוסופיה
מפלגהתל"ם, דרך ארץ, המילואימניקים
סיעהכחול לבן, דרך ארץ, תקווה חדשה
בת זוגשירי וינברג-הנדל
מספר ילדים4
פרסים והוקרהאות אביר איכות השלטון (2012)
בממשלה ה־36
13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022
(שנה ו־6 חודשים)
תחת ראש הממשלה נפתלי בנט
יאיר לפיד
→ איתן גינזבורג
שלמה קרעי ←
בממשלה ה־35
17 במאי 2020 – 16 בדצמבר 2020
(7 חודשים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
→ דודי אמסלם
בני גנץ (מ"מ) ←
30 באפריל 2019 – 15 ביוני 2021
(שנתיים וחודש)
כנסות ה־21–24
אוגוסט 2011 – פברואר 2012
(כ־6 חודשים ויומיים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שירות ביטחוני
השתייכותשירות הביטחון הכללי
תפקידים נוספים
יו"ר סיעת דרך ארץ
ראש המכון לאסטרטגיה ציונית
עמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים
מרצה באוניברסיטת בר-אילן
מגיש בגל"צ ובערוץ 10

יועז הנדל (נולד ב-22 במאי 1975, י"ב בסיוון ה'תשל"ה) הוא יו"ר מפלגת המילואימניקים, כיהן כשר התקשורת וכחבר הכנסת. הנדל משרת במילואים בתפקיד מג"ד "בארי", הגדוד אותו הקים במהלך מלחמת חרבות ברזל. הוא יזם ושותף בקרן השקעות בתחום הדיפנס טק,[1] דוקטור להיסטוריה, ובעבר שימש מרצה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן. לפני כניסתו לפוליטיקה היה איש מערכת הביטחון, פובליציסט, מגיש רדיו וטלוויזיה וראש המכון לאסטרטגיה ציונית.

ראשית חייו#edit

הנדל נולד בפתח תקווה, למרים וליונה שעלה מרומניה בשנת 1961. הוא גדל והתחנך על ערכים דתיים-לאומיים בבית הוריו, באלקנה שבשומרון. במהלך לימודיו התיכוניים יצא בשאלה והפך לחילוני[2].

פעילות צבאית#edit

הנדל התגייס לצה"ל בשנת 1993 והתנדב לשייטת 13. הוא השלים את הכשרת מסלול הלוחם בקומנדו הימי[3] ויצא לקורס קציני חי"ר. עם תום הקורס שב לשייטת, שם שימש מפקד צוות[4] וכמפקד פלגה[דרושה הבהרה][5], בין היתר במבצע ענבי זעם[6]. הוא השתחרר מצה"ל לאחר כשש שנים וחצי.

עד גיל 29 המשיך הנדל לשמש בתפקידים נוספים במערכת הביטחון הישראלית, בין היתר בשב"כ במהלך האינתיפאדה השנייה[7][8]. הוא סגן-אלוף במילואים, ולחם במלחמת לבנון השנייה, במבצע עופרת יצוקה[9], במבצע צוק איתן ובמלחמת חרבות ברזל. ב־2015 הקים את יחידת עומר – יחידה מטכ"לית מיוחדת במילואים שהורכבה מצוותים בשייטת, סיירת מטכ"ל ושלדג[10]. במהלך מלחמת חרבות ברזל גויס הנדל לשירות מילואים והשתתף בלחימה ברצועת עזה[11]. במהלך המלחמה הקים גדוד חדש, "מגן בארי"[12], שבו משרתים חיילי מילואים מיחידות מיוחדות (שייטת, מגלן, אגוז, שלדג, לוט"ר, מטכ"ל וסיירות) שעברו את גיל הפטור משירות בצה"ל[12][13].

פעילות אקדמית#edit

הנדל למד בחוג להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב, ושם גם סיים את עבודת הדוקטורט בהיסטוריה, בנושא "אמצעי המודיעין בעולם העתיק – ממרד החשמונאים ועד מרד בר כוכבא" אצל הפרופסורים אהרן אופנהיימר ובנימין איזק[14]. במהלך לימודיו שימש כעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים ופרסם מספר מחקרים בנוגע למודיעין הישראלי, מלחמת לבנון השנייה, ולוחמה זעירה.[דרוש מקור]

מאז 2009 ועד 2013 שימש מרצה באוניברסיטת בר-אילן קורסים בנושא טרור וגרילה במחלקה למדע המדינה.[דרוש מקור]

בספטמבר 2010 יצא לאור ספרם של הנדל ושל פרופסור זכי שלום "תנו לצה"ל לנצח", בנושא האינתיפאדה השנייה והמאבק בארגוני טרור. הספר זכה בפרס ראשון לספרות צבאית ע"ש מולדובן באותה שנה.

במרץ 2011 יצא לאור ספרם של הנדל ושל העיתונאי יעקב כץ "ישראל נגד איראן – מלחמת הצללים"[15]. בספר נבחנים מהלכי המלחמה בין ישראל לאיראן ממלחמת לבנון השנייה, שיטות הפעולה החשאיות, האמצעים והכוונות העתידיות, תקיפת חיל האוויר הישראלי בסוריה, מבצע עופרת יצוקה, המרוץ אחר טכנולוגיה, הקרבות הקיברנטיים, ההתנקשויות ומלחמת הברחות הנשק דרך הים.

בדצמבר 2015 פרסם את ספרו הרביעי "בארץ לא זרועה – מסע ישראלי" שעסק בחברה הישראלית ושבטיה, באתגרים המדיניים והביטחוניים בגוף ראשון. הספר הוגדר על ידי העיתונאי רענן שקד כגרסה מודרנית-ימנית של "פה ושם בארץ ישראל" מאת עמוס עוז[2].

אולפן גלי צה"ל. משדר מיוחד ליום העצמאות 2016משמאל לימין: מפקד התחנה ירון דקל, הזמר עידן רייכל, שרת התרבות מירי רגב, מגיש התכנית יועז הנדל, וד"ר עשהאל לובוצקי
אולפן גלי צה"ל. משדר מיוחד ליום העצמאות 2016
משמאל לימין: מפקד התחנה ירון דקל, הזמר עידן רייכל, שרת התרבות מירי רגב, מגיש התכנית יועז הנדל, וד"ר עשהאל לובוצקי Image: source and license

כתב טורים קבועים ב"ידיעות אחרונות" וב"מקור ראשון", לתקופות קצרות גם הגיש והשתתף בתוכניות רדיו וטלוויזיה בנושאי אקטואליה. בשנת 2016 השתתף בפרק בסדרה "והארץ הייתה תוהו ובוהו" בנושא מרד החשמונאים.

פעילות עסקית#edit

ב-2025 הקים יחד עם יונתן רום ואבי גיל את חברת "גבעון דיפנס" העוסקת בתחום הדיפנס טק.

פעילות ציבורית#edit

באוגוסט 2011 מונה הנדל לראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה. בתחילת שנת 2012 מונה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו כחבר בצוות המשא ומתן עם הפלסטינים בירדן.[דרושה הבהרה] השיחות הסתיימו ב-26 בינואר 2012. בפברואר 2012 התפטר מתפקידו, עקב פרשת נתן אשל[16].

במרץ 2012 מונה הנדל לראש המכון לאסטרטגיה ציונית[17]. במקביל הנדל חזר לכתוב טור אקטואלי ב"ידיעות אחרונות". באוקטובר 2012 זכה הנדל בתואר אביר איכות השלטון על טוהר מידות, מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל, בשל חשיפת פרשת נתן אשל בעת שהיה ראש מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה. שנה לאחר מכן זכה בפרס מופת חברתי של תנועת אומ"ץ.

במרץ 2013 הודיע המכון לאסטרטגיה ציונית שבראשו עומד הנדל על הקמת ארגון זכויות אדם בשם "זכויות אדם כָּחוֹלָבָן"[18][19]. הנדל טען בטוריו כי הזכות על ארץ ישראל מלווה בחוב מוסרי. בכנס ההקמה טען הנדל שהציונות איננה מונופול של הימין וזכויות האדם אינן מונופול של השמאל. בניגוד לארגוני זכויות אדם אחרים הפועלים בשטחים, מדיניות הארגון היא שלא להעביר מידע על הפרת זכויות לתקשורת אלא ל"גופי חקירה מוסמכים בצה"ל". דרך זכויות האדם עוסק הארגון של הנדל בהסברה למען מדינת ישראל, ומציג לדבריו את "המאמצים והיתרון המוסרי הגדול" של התנועה הציונית. ב-2013 זכה הנדל באות אומ"ץ לזכויות אדם על הקמת הארגון[20].

יועז הנדל (מימין) לצידה של שולי מועלם, 2017
יועז הנדל (מימין) לצידה של שולי מועלם, 2017 Image: source and license

בדצמבר 2017 הוביל מחאה בירושלים במקביל להפגנה בתל אביב נגד השחיתות[21].

בנוסף, משמש הנדל כחבר במועצה הציבורית של ארגון רבני בית הלל, נט"ל, בחבר הנאמנים של עמותת "בשביל המחר", הוא בוועד המנהל של מכינת אחים[22] ופעיל חברתי בעוד ארגונים אחרים.[דרוש מקור]

פעילות פוליטית#edit

תל"ם#edit

בינואר 2019 הצטרף למפלגת תל"ם, בראשות משה יעלון. בפברואר חברה מפלגת תל"ם לרשימת כחול לבן (ביחד עם מפלגות חוסן לישראל ויש עתיד), והתמודדה עמה בבחירות לכנסת העשרים ואחת. הנדל מוקם במקום התשיעי ברשימה והוא נכנס לראשונה לכנסת. ב-3 באוקטובר 2019 הושבע כחבר בכנסת ה-22.

בכנסת ה-23 במהלך הפילוג בסיעת כחול לבן שחל בעת בחירת ראש סיעתם בני גנץ לתפקיד יושב ראש הכנסת, הצביעו בעדו הנדל ועמיתו למפלגת תל"ם צבי האוזר, בעוד ששאר חברי מפלגת תל"ם ויש עתיד נעדרו מההצבעה כאות מחאה[23].

דרך ארץ#edit

ב-29 במרץ 2020 אושרה בוועדה מסדרת התפצלותו של הנדל יחד עם צבי האוזר מסיעת תל"ם לסיעה חדשה בשם "דרך ארץ"[24]. הנדל שימש כיו"ר הסיעה בכנסת. ב-17 במאי 2020 הוא מונה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשר התקשורת.

יועז הנדל נפגש עם שר התקשורת של ברזיל פאביו פריה בעת ביקורו בישראל, 2022
יועז הנדל נפגש עם שר התקשורת של ברזיל פאביו פריה בעת ביקורו בישראל, 2022 Image: source and license

הנדל שם דגש על פריסת תשתיות תקשורת מתקדמות בפריפריה כדי לממש את הסיסמה שבחר לכהונתו, "מחברים את ישראל"[25]. הוא הוביל את רפורמת הסיבים האופטיים בכנסת[26] ובממשלה[27] ופתח את השוק הישראלי לכלל חברות התשתית[28] באמצעות שינויים באסדרה של פריסת הסיבים האופטיים בשטחי ישראל[29]. בסיום כהונתו, הייתה ישראל המדינה עם קצב הפריסה הגבוה בעולם והמחיר הנמוך בעולם. בעקבות ההצלחה, ראש הממשלה בנט אף קרא "תהיו הנדלים" באחד מנאומיו[30].

בתחילת יוני, השר ומשרדו הודיעו על הגבלת האפשרות להשתמש במספרי טלפון של מנויים אחרים כדי להתחזות להם ולהפיץ מסרים מזויפים בשמם[31].

הנדל אימץ את המלצות ועדת רוזן לשיפור שירותי הדואר. הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר דניאל רוזן, מונתה בנובמבר 2018 על ידי שר התקשורת, איוב קרא, והגישה את המלצותיה בפברואר 2019, אך קרא נמנע מלעסוק בהן, וכך גם הבא אחריו, דודי אמסלם[32][33].

בנובמבר 2020 ביקר הנדל ברואנדה, שם נפגש עם הנשיא פול קגאמה. במהלך הפגישה חתמו השניים על הסכם שיתוף פעולה בין המדינות בתחום קידום תקשורת ויזמות טכנולוגית. מלבד הנשיא פגש גם את שרת התקשורת הרואנדית[34].

תקווה חדשה#edit

ב-9 בדצמבר 2020 הודיע הנדל יחד עם שותפו צבי האוזר על הצטרפות סיעת "דרך ארץ" למפלגת "תקווה חדשה" שאותה הקים יום קודם לכן השר לשעבר גדעון סער[35].

חמישה ימים לאחר מכן, פוטר מתפקידו כשר התקשורת על ידי ראש הממשלה החלופי, בני גנץ[36]. למחרת פיטוריו, המליץ לאשר לחברת HOT להיכנס למיזם הסיבים IBC ופרסם שימוע להפחתת תעריפי הטלפון הקווי של בזק[37].

ב-6 באפריל 2021 נבחר הנדל לכנסת ה-24 בשותפות עם "תקווה חדשה". ביוני 2021, עם השבעת ממשלת ישראל השלושים ושש, מונה בשנית לשר התקשורת. יום לאחר השבעתו התפטר מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי"[38].

ימים ספורים לאחר המינוי אישר הנדל את הרפורמה שקודמה על ידו בקדנציה הקודמת,[39] לביטול הפיצול בין התשתית לספק בשוק האינטרנט. הרפורמה הביאה לכך שלכל צרכן בישראל יש כתובת אחת לרכישת שירותי אינטרנט ולפתרון תקלות[40]. בדצמבר 2021 החליט שמחיר הטלפון הקווי יוזל ב-40%[41]. במרץ 2022 אושרה רפורמה בדואר[42].

הרוח הציונית#edit

יועז הנדל במהלך החתימה עם איילת שקד על הסכם הריצה המשותפת של מפלגותיהם – ברשימת "הרוח הציונית"
יועז הנדל במהלך החתימה עם איילת שקד על הסכם הריצה המשותפת של מפלגותיהם – ברשימת "הרוח הציונית" Image: source and license

לקראת הבחירות לכנסת בשנת 2022, חתם על הסכם איחוד עם סיעת "ימינה" בראשות איילת שקד, וקיבל את המקום השני ברשימת "הרוח הציונית". ב-11 בספטמבר הודיעו שקד והנדל שהם החליטו על פירוק השותפות הפוליטית ו"הרוח הציונית" בעקבות חילוקי דעות[43]. יומיים לאחר מכן הודיע על לקיחת פסק זמן מהחיים הפוליטיים[44].

המילואימניקים#edit

בספטמבר 2025 רשם את תנועת המילואימניקים ברשם המפלגות.[45] ב-9 ביוני 2026, נבחר בפריימריז לעמוד בראשות המפלגה[46]. ב-7 ביולי הודיעה המפלגה על ריצה משותפת עם מפלגת "יסודות ישראל" שהקים חילי טרופר[47] לרשימה חדשה בשם "בית ציוני – המילואימניקים", במטרה להתמודד בבחירות לכנסת ה-26 ולהקים "ממשלה ציונית רחבה"[48]. בספטמבר 2026 הודיעו השניים על פיצול, כשבית ציוני בראשות טרופר נפרדה ממפלגת המילואימניקים[49]. והנדל ומפלגתו החליטו לרוץ במשותף עם המפלגה הכלכלית בראשות ירון זליכה.

עמדות והשקפת עולם#edit

הנדל התחנך בבית דתי-ציוני, אם כי במהלך נעוריו הפך לחילוני. הנדל מגדיר עצמו כבעל תפיסה ימנית, ממלכתית, ליברלית[50].

בכנס הרצליה 2013 הסביר הנדל כי הוא תומך בהפרדה חלקית מהפלסטינים ובצמצום הסכסוך ואינו רואה אפשרות ליישום הסכם שלום בדור הזה. הנדל הציע לספח את גושי ההתיישבות ובקעת הירדן, לאזרח את הערבים שגרים שם ובתמורה להגדיל את שטחי הרשות מ-A ל-B, ליצור רצף פלסטיני ושדרוג של מעמדם המדיני ואת שאר השטח להשאיר שנוי במחלוקת. הנדל קרא לזה מיצוי הקונצנזוס הישראלי וצמצום גבולות הסכסוך. בריאיון לשרה העצני-כהן אמר הנדל כי "אין פתרון מוחלט לסכסוך"[51] והציג הצעה למעין "תוכנית אלון מצומצמת". הצעתו כוללת סיפוח גושי ההתיישבות ובקעת הירדן תוך מתן אזרחות ישראלית לתושבים הערבים וסיפוח של כ-30% מהשטח, שבהם חיים מרבית היהודים. שאר שטח C, כ-30% משטחי יהודה ושומרון, יישארו לעת משא ומתן להסדר הקבע.

במהלך מלחמת חרבות ברזל אמר הנדל שהפך ימני הרבה יותר. הוא ביקש לחזור ולשלוט ברכסים הגבוהים בלבנון, לקחת את צפון רצועת עזה ולהשתלט על קו הפרימטר לצורכי חקלאות[52].

הנדל תומך בפונדקאות להומוסקסואלים ובחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, אך מסתייג מנישואים חד-מיניים[53].

הנדל תומך בקיום תחבורה ציבורית בשבת[54].

בהזדמנויות רבות, ובפרט לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושש, הנדל הצהיר כי לדעתו יש להקים "ממשלה ציונית רחבה", ללא חרדים וללא מפלגות ערביות[55].

חיים אישיים#edit

הנדל נשוי לשירי וינברג-הנדל, רופאת נשים, ולהם ארבעה ילדים. מתגוררים במושב נס הרים שבהרי יהודה.

הנדל הוא אחיינו של צבי הנדל, שכיהן כחבר הכנסת מטעם המפד"ל ומפלגת תקומה[56].

ספריו#edit

קישורים חיצוניים#edit

מכּתביו#edit

הערות שוליים#edit

  1. ^ אחרי שגייס 20 מיליון דולר: המיזם הביטחוני של יועז הנדל מתרחב, באתר וואלה, 13 באוגוסט 2025
  2. ^ a b רענן שקד, היאחזות הנדל, באתר ynet, 18 בדצמבר 2015
  3. ^ עזרי עמרם, גלנט: "בן לאדן הוא התגלמות הרוע", באתר מאקו, 3 במאי 2011
  4. ^ אלעזר שטרן, "משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים", הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמ' 45–46
  5. ^ לבנה מושון, תנו לצה"ל לנצח, כתב העת של הסתדרות המורים בישראל - "אתרוג", גיליון 50 תשע"א
  6. ^ יועז הנדל, "לוחמים על הכוונת", ידיעות אחרונות, 6 בינואר 2015, עמ' 37
  7. ^ רס"ן א', "הקומנדו הימי – בין צור לג'נין", התמודדותה של שייטת 13 עם הטרור הפלסטיני משנות השמונים ועד לשנות האלפיים, המכון למדיניות נגד טרור, המרכז הבינתחומי הרצליה, 2015, עמ' 2
  8. ^ ליאורה קפלן, "למה אנחנו רוצים להיות חברים של יועז הנדל", גלריה - המגזין, "הארץ", אוגוסט 2010
  9. ^ מרב מיכאלי, "יועז הנדל, האם דיבררת את שרה נתניהו בפרשת המטפלת הנפאלית של אביה?", באתר הארץ, 2 בספטמבר 2011
  10. ^ חנן גרינווד, לוחמי עילית וקציני מודיעין: היחידה הסודית של יועז הנדל נחשפת, באתר ישראל היום, 24 ביוני 2020
  11. ^ הודיה כריש חזוני, ‏יועז הנדל חוזר מעזה: "כפוליטיקאי לא שאלתי מספיק שאלות", בעיתון מקור ראשון, 19 בינואר 2024
  12. ^ a b ישי פורת, "לוחם צריך להילחם": גדוד "בארי" שמורכב כולו ממתנדבים, באתר חדשות 13, 1 ביוני 2024; במקור, מתוך "מהדורת השבת"
  13. ^ לילך שובל, עקב מצוקת כוח האדם: צה"ל הקים גדוד ללוחמי יחידות מיוחדות בגילי פטור, באתר ישראל היום, 8 במאי 2024
  14. ^ תזה ת"א אמצעי המודיעין בעולם העתיק - ממרד החשמונאים ועד מרד בר כוכבא הנדל, יועז, 1975 - מחבר; בית הספר למדעי היהדות על שם חיים רוזנברג, 2009
  15. ^ גל פרל פינקל, העימות בין ישראל לאיראן במגמת הסלמה, באתר זמן ישראל, 4 במרץ 2021
  16. ^ מורן אזולאי, לשכת נתניהו מתפרקת: יועז הנדל התפטר, באתר ynet, 21 בפברואר 2012
  17. ^ טל שלו‏, הג'וב החדש של הנדל: ראש המכון לאסטרטגיה ציונית, באתר וואלה, 25 במרץ 2012
  18. ^ ברק רביד, לראשונה: ארגון ימני יתעד פגיעה בזכויות פלסטינים בגדה, באתר הארץ, 14 במרץ 2013
  19. ^ זכויות אדם כחולבן בפייסבוק
  20. ^ יועז הנדל זכה בפרס אומץ בתחום זכויות האדם, באתר nrg,‏ 10 באוקטובר 2013
  21. ^ אלפים הפגינו נגד השחיתות בת"א ובירושלים: "מסוכנת מאיראן ומחמאס", באתר כלכליסט, 23 בדצמבר 2017
  22. ^ אחים | מכינה פיקודית קדם צבאית ע"ש רס"ן אריאל בן משה ורס"ן חן בוכריס, באתר מכינת אחים
  23. ^ גיא עזרא, ‏כחול לבן מתפרקת: יעלון ולפיד עוזבים את גנץ, באתר "סרוגים", 26 במרץ 2020
  24. ^ עטרה גרמן, ‏יש עתיד ותלם התפצלו מכחול לבן, השם נשמר לגנץ, באתר "סרוגים", 29 במרץ 2020
  25. ^ ינון בן שושן‏, אחרי שנים של קיפאון, משרד התקשורת סוף כל סוף מתפקד, ולא רע בכלל, באתר וואלה, 9 ביוני 2022
  26. ^ גלעד צוויק, מהפכת האינטרנט המהיר: נסללה הדרך לפריסת הסיבים האופטיים, באתר ישראל היום, 14 ביוני 2020
  27. ^ ציוץ של יועז הנדל ברשת החברתית X (טוויטר), 13 בספטמבר 2020
  28. ^ אור אליעז, "קשה לנחש איך ייראה ההמשך. זו אבדה לא קטנה", באתר מאקו, 18 בדצמבר 2020
  29. ^ נתי טוקר, הנדל מעניק ל-HOT הקלה דרמטית: לא תחויב לפרוש סיבים אופטיים בכל שטחי ישראל, באתר TheMarker‏, 14 ביוני 2020
  30. ^ איתן גליקמן, "תהיו הנדלים", באתר ידיעות אחרונות, 20 ביולי 2021
  31. ^ גד פרץ, ‏משרד התקשורת חוסם הפצת מסרונים שלא על ידי חברות תקשורת, באתר גלובס, 3 ביוני 2020
  32. ^ אביאור אבו, תחרות, הסרת רגולציה - ומסירת חבילות בתוך 5 ימים: לקראת מהפכה בדואר?, באתר כלכליסט, 17 ביוני 2020
  33. ^ הרפורמה בשוק הדואר יוצאת לדרך!, באתר GOV.IL
  34. ^ אוריאל בארי, ‏יועז הנדל ברואנדה: "ישראל מעריכה את התמיכה", באתר "סרוגים", 28 בנובמבר 2020
  35. ^ חזקי ברוך, הנדל והאוזר מצטרפים לגדעון סער: מגיעה לנו מנהיגות ימנית שתאחד אותנו, באתר ערוץ 7, 9 בדצמבר 2020
  36. ^ מורן אזלואי, אחרי הצטרפותו לגדעון סער: בני גנץ פיטר את יועז הנדל, באתר ynet, 14 בדצמבר 2020
  37. ^ אביאור אבו, הנדל מנסה לגזור קופון נוסף: ממליץ לאשר ל-HOT להיכנס למיזם הסיבים IBC, באתר כלכליסט, 15 בדצמבר 2020
  38. ^ אנה ברסקי, ‏השרים אלקין, הנדל וכהנא הגישו את התפטרותם מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי, באתר מעריב אונליין, 13 ביוני 2021
  39. ^ גד פרץ, ‏תם עידן: הנדל מפסיק את הפיצול בין ספק לתשתית באינטרנט, באתר גלובס, 20 ביוני 2021
  40. ^ אושרה רפורמה בשוק האינטרנט: יבוטל הפיצול בין התשתית לספק, באתר מאקו, 20 ביוני 2021
  41. ^ רפאלה גויכמן, הנדל החליט: מחיר הטלפון הקווי יוזל ב-40% - הכנסות בזק ייחתכו ב-400 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 22 בדצמבר 2021
  42. ^ מהפכה בשירותי הדואר בישראל? השוק נפתח לתחרות, באתר וואלה, 9 במרץ 2022
  43. ^ נעה שפיגל, ארבעה ימים לסגירת הרשימות: שקד והנדל הודיעו על פירוק "הרוח הציונית", באתר הארץ, 11 בספטמבר 2022
  44. ^ עמית סגל, יועז הנדל הודיע על פרישה: "לא אתמודד בבחירות", באתר מאקו, 13 בספטמבר 2022
  45. ^ מורן אזולאי, צבע זית בלוגו, רשימת עקרונות לממשלה: הנדל רשם את מפלגת "המילואימניקים", באתר ynet, 18 בספטמבר 2025
  46. ^ מורן אזולאי, יועז הנדל נבחר בפריימריז להמשיך להוביל את "המילואימניקים", באתר ynet, 9 ביוני 2026
  47. ^ מורן אזולאי, "חלאס עם הפילוג": אלו מייסדי מפלגת טרופר, והמצטרפים לחיבור עם הנדל, באתר ynet, 7 ביולי 2026
  48. ^ שחר גליק דקלה אהרן, הנדל וטרופר הציגו את מפלגתם החדשה: "חייבים דור חדש של הנהגה", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 ביולי 2026
  49. ^ עמית סגל, טרופר ואיזנקוט בדרך לריצה משותפת; הנדל נותר מחוץ להסכם, באתר מאקו, 6 בספטמבר 2026
  50. ^ ימין ליברלי, בעמוד הפייסבוק של יועז הנדל, 13 ביולי 2019
  51. ^ שרה העצני-כהן, יועז הנדל משוכנע: "ירושלים המאוחדת שלנו היא פיקציה", באתר nrg‏, 26 ביוני 2016
  52. ^ אביחי ישראל, ‏יועז הנדל מציע: הקמת עיר אוהלים מחוץ לרצועה, באתר כיפה, 23 בינואר 2024
  53. ^ יועז הנדל, פוסט בפייסבוק של הנדל על חוק האימוץ, באתר פייסבוק, ‏24 ביולי 2017
  54. ^ > ח"כ יועז הנדל: "תומכים בתחבורה בשבת" • צפו | המחדש | כל החדשות והעדכונים, ‏2021-03-05
  55. ^ 103FM, ‏"אני לוקח את זה על הכתפיים": הויז'ן של יועז הנדל - והקושי | האזינו, באתר מעריב אונליין, 23 באוגוסט 2026
  56. ^ ציוץ של יועז הנדל, באתר טוויטר, ‏5 בספטמבר 2018
  57. ^ "אבא הולך למילואים"


This article is mirrored from “יועז הנדל” on עברית Wikipedia, revision 44124464, written by Wikipedia's contributors and licensed CC BY-SA 4.0. Editing it here creates a Quire copy with its own history.

Synced with Wikipedia revision 44124464 · 2 hours ago